אשור זכויות לגבי דירה שאינה רשומה בפנקסי המקרקעין 

במדינת ישראל דהיום, ישנן אלפי דירות שטרם נרשמו

בפנקסי המקרקעין, והרישום לגביהן מתבצע בפנקסי

החברה המשכנת.

ברגע שרוצים למכור את הדירה או לשעבד אותה

לבנק למשכנתאות, יש לסור אל החברה המשכנת

ולבקש ממנה כי תפיק עבורכם אשור זכויות .

אשור זכויות הינו למעשה "תעודת הזהות" של

הדירה, הוא אמור לשקף את מצבה הרישומי הנוכחי,

האם היא בהליך רישום בטאבו או לא, אלו משכנתאות

רובצות עליה, האם הדירה רשומה על שם המוכר,

אלו עיקולים או שעבודים או כל זכות אחרת שעלולה

להיות נוגדת לעסקה שעומדים לבצע, ככלל, אשור הזכויות אמור להוות "אורים ותומים" ולהנחות את עורכי הדין ואת

הלקוחות כיצד עליהם לנהוג בעסקה, אולם אליה וקוץ בה, אשור הזכויות לא תמיד משקף את מה שאמור להיות נכון

ומדוייק, לא אחת, ניתקלתי באשורי זכויות שגויים, שלא שיקפו את מה שקורה בשטח במדוייק. למשל: החברה המשכנת רושמת

שרובץ עיקול על הנכס. לעיקול זה אמורים להיות סימנים מזהים, כגון: לאיזה תיק בית משפט/הוצאה לפועל הוא שייך, מי

הזוכה, על איזה סכום העיקול ומה תאריכו (התאריך בו הופק העיקול על ידי בית המשפט), יצויין כי גם במקרים כאלו, נאלצתי

לא אחת לפנות אל החברה המשכנת ולבקש ממנה הבהרות ותיקונים. דוגמא נוספת: רשום באשור הזכויות שיש משכנתא 

לטובת בנק מסויים. גם לגבי משכנתא צריכים להיות סימנים מזהים:  סכום הקרן שלה ותאריך ביצועה, וגם נתונים אלו , לא אחת

חסרים באישור. הדבר שהכי צריך להזהר בו הוא ההערה : "הנכס בהליך רישום בטאבו", במצב זה לכאורה, לא ידוע היכן

הנכס רשום והיכן בפועל מתנהל הרישום, אם בחברה המשכנת או בטאבו , זה מצב של "לא לבלוע ולא להקיא", סטטוס זה

מעיד על מצב ביניים, בו רצוי שהלקוח יעשה ככל שביכולתו על מנת שהרישום בטאבו יסתיים . אוסיף ואציין כי המונח "אשור

זכויות" אינו יציר הסטורי ארוך שנים, בתקופה העותומאנית למשל, כל הנכסים היו נרשמים בטאבו, אין זה אומר שהרישום

היה אמין ונכון, כי היתה הפרדה בין המקרקעין לבין המחוברין, ולפעמים לגבי אותו בית היו קושאנים שונים, קושאן לגבי

הבית, קושאן לגבי העצים וקושאן לגבי האדמה, ואדם היה יכול לאחוז בידו מספר קושאנים. מה שכן, לא היה בנמצא "מצב ביניים"

כפי שקורה כיום, כיוון, שאו שהיו השותפים לעיסקה ניגשים למשרד הקרקעות ורושמים את הנכסים בטאבו, או שלא.